Hebrejčina
זצוקלה"ה
רבי נחמן מברסלב סלל דרכים חדשות בחסידות. הוא הדגיש את הערך של התפילה, ההתבודדות, האמונה התמימה והפשוטה וההימנעות מחקירה פילוסופית, על אף שבסוף ימיו התיידד עם היהודים המשכילים שחיו באומן. הוא הדגיש גם את הצורך להשתוקק לאלהי"ם, ואמר שלפי גדולתו אין מי שיכול לומר שהוא עובד את הא"ל, אלא העיקר הוא כיסופים וגעגועים. להשתוקקות זו אפשר לזכות בעיקר בעזרת אמונה פשוטה
לצד הדרשות שנשא בפני חסידיו, כמנהג האדמו"רים בדורו, סיפר גם מעשיות, המתפרשות כאלגוריות ומשלים
לתורותיו..... הוא הדגיש לא מעט את חשיבותה של השמחה, וההתנגדות לייאוש ולעצב אפיינה את תורתו לאורך כל הדרך. דוגמאות לאמרות מפורסמות משלו בעניין זה
ודע, שהאדם צריך לעבר על גשר צר מאוד מאד
והכלל והעיקר שלא יתפחד כלל
מצוה גדולה להיות בשמחה תמיד
אין ייאוש בעולם כלל
ספר זה מתחלק לשתי חלקים. החלק הראשון, כולל סיפורי גילוין של רבות מתורותיו של רבינו יחד עם המאורעות הקשורים בהן; תאריכיהן של רבות מן התורות וכן חומר חשוב נוסף; סיפורים אחדים מחלומותיו וחזיונותיו של רבינו וחוויות מופשטות אחרות; סיפור חייו, כולל פרטים על רבים מן המאורעות החשובים של התקופה. החלק השני מתאר את הישגיו הרוחניים של רבינו, ואילו החלק השלישי כולל שיחות ותורות נוספות על מגוון נושאים - בדומה לאוסף השיחות ב"שיחות הר"נ". הספר נתחבר על-ידי ר' נתן כדי להעביר לנו מושג-מה על חייו המיוחדים של רבינו - לדברי ר' נתן, "איש שבאמת חי" - וכדי לשמר מספר גדול ככל האפשר של שיחותיו של רבינו.נראה שחובר הספר אחרי שנת תקפ"ד, אבל, בשל המחלוקת והמריבה שכוונו נגד רבי נתן באותם הימים, הוא לא פורסם, אלא הועבר באופן פרטי בקרב תלמידיו של רבי נתן. הוא פורסם מאוחר יותר על ידי הרב מטשערין בשנת תרל"ד
